פסק-דין בתיק ת"א 156547-09

בפני תובענה כספית על סך 375,812 ש"ח (שהופחתה לסך של 331,269.56 ש"ח).

התובעת היא חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במתן שירותי קרקע תעופתיים, הכוללים שירותי ליווי, שירותי VIP וכן שירותי דיילות. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי תיירות הכוללים, בין היתר, טיולים, השכרת רכב, יאכטות, מסוקים ומטוסים פרטיים לתיירים המגיעים לבקר בישראל.

בין הצדדים התקיימו קשרים מסחריים במשך מספר שנים.

לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה לה על שירותי VIP, שהעניקה לה בחודשים מאי - דצמבר, 2008.  על פי ספרי התובעת, לפני ההפחתה, יתרת החוב (קרן) עומדת על סך 353,627  ש"ח.

הנתבעת העבירה לתובעת, במהלך חודש נובמבר 2008, שיק על סך 100,000 ש"ח לפירעון ביום 15.12.08. השיק לא כובד בשל היעדר חתימת הנתבעת, כך לטענת הבנק הנמשך.

תמצית טענות הנתבעת

הנתבעת הגישה כתב הגנה בו נטען, כי הקשרים המסחריים היו הדדיים. התובעת סיפקה לנתבעת שירותי VIP ואילו הנתבעת סיפקה לתובעת שירותי תיירות כגון השכרת רכבים, שירותי הסעה, נהגים ומדריכי טיולים. הסיכום בין הצדדים היה, שהנתבעת תקבל הנחה בשיעור של 14% מהסכום הנקוב במחירון התובעת. מאידך, המחיר בגין שירותי הנתבעת לתובעת נקבע בהסכמה לפני הספקת השירות. מידי סוף חודש הצדדים היו עורכים התחשבנות הדדית והצד שצרך שירותים בהיקף גדול יותר, היה משלם את ההפרש לצד שכנגד.

לטענת הנתבעת, לא ניתן לבדוק את סכומי התביעה. התובעת צירפה חשבוניות בלבד, ללא פירוט, ללא דו"ח וללא אסמכתאות להזמנות שבוצעו על ידי הנתבעת.

במהלך התקופה שבין מאי 2008 לבין אוקטובר 2008 הנתבעת העניקה לתובעת שירותים העולים לסך קרן של 125,390 ש"ח.

בתחילת שנת 2008 גילתה הנתבעת אי התאמות ואי דיוקים בהתנהלות החשבונאית והכספית בין הצדדים. התובעת נדרשה להמציא אסמכתאות לדרישותיה הכספיות ודו"ח מסודר. מאז התגלו אי ההתאמות ועד לסיום הבדיקות וההתחשבנויות, עצרה הנתבעת את התשלומים לתובעת.

הצדדים נפגשו מספר פעמים לצורך בדיקת ההתחשבנויות הכספיות ובאחת הפגישות, אכן נמסר לתובעת שיק על סך 100,000 ש"ח. השיק ניתן כתוצאה מלחץ אשר הפעיל נציג התובעת על נציג הנתבעת, על אף שלא היה ידוע לנתבעת על יתרת כספים המגיעים לתובעת. השיק חולל מהטעם, ש"חסרה חתימה בצד התיקון".

במועד פירעון השיק, 15.12.08, כבר לא היה ברור שהצדדים ימשיכו את יחסיהם העסקיים ולא הוצגה בפני הנתבעת הנהלת חשבונות מסודרת על ידי התובעת ולפיכך, לא הוסדר תשלום השיק. התובעת דרשה מהתובעת תימוכין לדרישותיה הכספיות וככל שנותר חוב, אם נותר, יש לקזז ממנו סך של 130,317 ש"ח (קרן: 125,390 ש"ח), סכום אותו חבה התובעת לנתבעת.   

דיון

תכליתם של כתבי הטענות היא לשקף את הסכסוך שבין הצדדים, לתחום את הפלוגתאות העובדתיות והמשפטיות שבמחלוקת בין הצדדים ותכלית ניהול המשפט היא להכריע בפלוגתאות אלה (ד' שוורץ, סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות, עמ' 149). המערכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה תוחמת את הבאת הראיות, שהתובע יוכל להביא והמערכת העובדתית המפורטת בכתב ההגנה כובלת את הנתבע באופן שאין הוא יכול לחרוג מהנטען בכתב ההגנה במהלך הבאת הראיות במשפט ( שם, עמ' 247 - 248). ניסיון להביא ראיות החורגות מכתבי הטענות מהווה "שינוי חזית" ובית המשפט לא יתיר זאת, אם הצד שכנגד יתנגד לכך.

התובעת השכילה להוכיח את הנטען בכתב התביעה והיא זכאית לסעד המבוקש על ידה. התביעה נתמכת בתצהיריהם של רו"ח שלמה שהרבני, סמנכ"ל הכספים של התובעת בתקופה הרלבנטית (להלן - שהרבני), של מר אביעד רודן, סמנכ"ל ומנהל מערך שירותי ה- VIP בתובעת בתקופה הרלבנטית ומר דוד לאופר, מנכ"ל התובעת. עדותם הייתה אמינה, מהימנה ונתמכת במסמכים שנערכו ב"זמן אמת". התביעה נתמכת בחשבוניות, דוחו"ת מפורטים (נספח 11 לתצהיר שהרבני) וכרטסת הנהלת החשבונות של משרד רו"ח של הנתבעת (נספח 10 לתצהיר שהרבני) ומסמכים נוספים.

מאידך, הנתבעת הגישה תצהיר אחד בלבד, של מר ויצ'סלב קליימן, מנהל בנתבעת, בנוסח כמעט זהה לכתב ההגנה. לתצהיר לא צורף אף לא מסמך אחד ועדותו נסתרה בחקירה הנגדית.

עובדה זו מעוררת תמיהה רבה, במיוחד לאור עדותו של שהרבני, שנפגש עם נינה, נציגת משרד רו"ח של הנתבעת וכי, " בסיכום הפגישה הנ"ל הייתה התאמה מוחלטת במספרי הצדדים, בכל הנוגע לגובה הסכום (שהועמד על סך של 353,627.60 ש"ח), אותו חבה הנתבעת לתובעת... כך או כך, ברור היה לצדדים, שהנתבעת חייבת לתובעת סכום של למעלה מ - 350,000 ש"ח" (סעיף 26(3) לתצהיר שהרבני). עדות זו ממוטטת לחלוטין את הגנת הנתבעת. ניתן היה לצפות, שהנתבעת תזמן לעדות את גב' נינה או את רוה"ח, אך הנתבעת בחרה שלא לעשות כן. אי הבאת עדים חיוניים אלה מביאים למסקנה, שעדותם הייתה מזיקה לנתבעת. הטענה העיקרית, אם לא היחידה, בכתב ההגנה היא, שהנתבעת לא קיבלה אסמכתאות לחוב הנטען וכי אין ביכולתה לבדוק את הסכומים. הלוא שהרבני פגש את נינה, הם ביררו יחד את החוב והגיעו להסכמה לגביו. מדוע נינה לא הוזמנה לעדות?!

זאת ועוד, חלק מסיכומי הנתבעת התייחסו לטענה, שההזמנות בוצעו על ידי אדם בשם ערן רייכרט, עובד של הנתבעת, שלא היה מוסמך לבצע הזמנות מהתובע ולא היה אלא נהג בנתבעת. דא עקא, טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה ואינה חלק מהפלוגתאות בתיק זה. יחד עם זאת יצויין, שלא שוכנעתי באמיתות טענה כבושה זו, שלא באה אלא כדי להציב מכשול נוסף בפני התובעת.

הנתבעת טענה טענת קיזוז בכתב ההגנה. המסמכים לא צורפו לתצהיר מנהל הנתבעת ודי בכך כדי לדחות את הטענה. אך גם טענה זו הופרכה בחקירה הנגדית ((עמודים 22 - 23 לפרוטוקול, ת/3, ת/4, ת/5 ומסמך רו"ח סדובסקי - נספח 10 לתצהיר שהרבני).